10 דברים שגברים לעולם לא יצליחו להבין

1. מחזור - לא משנה איך שלא תהפכו את זה. המחזור הוא נחלתנו הבלעדית כנשים. מאחר ולגברים אין הורמונים נשיים , הם לא יהיו מסוגלים לעולם להבין את ההשפעה הזו שגורמת לנו להיות באטרף לבשר או לשוקולד בסמוך למחזור ובמהלכו, את זה שפתאום הפיוז שלנו מתקצר ואנחנו הופכות לפקעת עצבים ורק נובחות ומתעצבנות מכל פיפס . חלקנו (מודה באשמה) גם הופכות למפלצות בין לילה, והאישה הרגועה והוותרנית הופכת פתאום למרוקאית עצבנית ורצוי שהם יתפסו מרחק. כמה שיותר. ולא יעצבנו אותנו בדרך.הם לא מבינים שזה לא באמת אנחנו. זה ההורמונים שמשתלטים עלינו , שגורמים לנו לצרוח, להתעצבן, לבכות , ולהפוך למישהי אחרת מאוד לא נחמדה.אה, וזה גם כואב. כאילו מישהו הכניס את היד שלו לתוך הרחם, תפס אותה חזק בכוח וכיווצ'ץ לה את הצורה. לכי תתפקדי בצורה נורמלית ותמשיכי בשגרת החיים שלך כרגיל כשזה קורה במלוא העוצמה. ובנוסף גם את מסתובבת עם תחבושת שגורמת לך להרגיש כמו ברווז בחיתולים. שנמשיך?הבנתם את הפואנטה..

2. הריון - אחחח… כל אחת מאיתנו שחוותה אי פעם הריון בוודאי זוכרת את הרגע שבו גילתה את ההריון ואת עצם העובדה שחיים חדשים נוצרים בתוכה. זה לא נקלט עד שבאולטראסאונד את רואה נקודה מהבהבת על המסך שאמורה לסמל דופק. עדיין זה לא נקלט, ואז בשקיפות את רואה בנאדם קטן מתנועע על המסך. עדיין לא נופל לך האסימון. יום אחד בסביבות שבוע 20 פתאום מישהו קופץ לך בבטן ומרעיד לך את כל הרחם. ברגע הזה את מפנימה שזה כאן וזה אמיתי ואת מתחילה להתאהב בדבר הזה שגדל בתוכך..לא יצא לי לחוות לידה, אלא רק ניתוח קיסרי, אבל מחוויות של חברות, זו אחת התחושות המדהימות ביותר ולמרות הקושי והכאב כולן מוכנות לעבור את זה שוב. גם אלו שחוו את זה כטראומה.אם כבר אנחנו סובלות חצי מהחיים עם מחזור כל חודש, לפחות קיבלנו צ'ופר ענק, לחוות הריון.
3. כמיהה להריון – איפשהו קצת אחרי החתונה, לפעמים כמה חודשים, לפעמים כמה שנים, תלוי בגיל, אבל יום אחד את מתעוררת, ואת מרגישה שהרחם שלך זועקת "feeeeeed meeee" ואת מרגישה שהחיים קצת חסרי משמעות ושאת צריכה להיות אמא, ושאת רוצה את זה עכשיו. אם לא אתמול.ברגע אחד אנחנו מתהפכות בעוד הגברים שאיתנו לא מבינים מה קרה לכל הדיבורים האלה של "נחכה שנתיים שלוש אחרי החתונה, נקנה דירה קודם, נתבסס.."בפועל, בשנה הראשונה אחרי הנישואים כמחצית מהזוגות נקלטים להריון. הזריזים שביניהם מספיקים לחגוג את הברית\ה לפני היום נישואים הראשון או בסמוך לו.אבל זה שם . במהות הפנימית שלנו כנשים, הצורך הזה להביא את דור ההמשך , להיות אמהות , לחוות הריון , ללדת, (ואח"כ להתפלא למה רצינו שהוא יצא כי אי אפשר לישון ולעשות כלום) ולחוות את האושר הגדול שבאימהות.
4. אינסטינקט אימהי – זה קורה לרובנו כבר ביום הראשון שהתינוק שלנו מגיע. משהו בנו מתחבר בנפש ליצור הקטן הזה, אולי זה ההורמונים שמשפיעים, אבל אנחנו מצליחות להרגיש מה הם רוצים, אם טוב להם, אם רע להם, זה מה שנותן לנו את הכוח לקום באמצע הלילה, להניק או להאכיל ולעשות את זה עם אהבה עצומה. לי עד היום יש קווץ' בבטן בכל פעם שיובלי בוכה. גם בגיל שנתיים וחצי, וגם כשהוא בוכה מתוך מניפולציה ואני יודעת שזה סתם. חיבור אימהי כזה.. לא יודעת להסביר את זה. אולי בגלל זה הוא מטפס עלי ומשחק לי על המצפון..

5. היחסים של אישה עם האמא שלה – ב90% מהמקרים יש שם משהו. אל תנסה להבין את זה. אבל תמיד האמא מנסה לחנך את הבת שלה שלא לעשות את הטעויות שהיא עשתה, והיא עושה את זה ממקום שאכפת לה ושהיא רוצה את טובתה, אבל במקרים רבים הבת מרגישה את זה כניסיון של האם להשתלט לה על החיים, מה שגורם לה להתמרד ואז יש פיצוצים.החיכוכים הללו היו שם כבר לפני שהגעת. אל תנסה להבין אותם, ואל תנסה להתערב. במקסימום לתפוס את הצד של אשתך ולתמוך. בסוף זה יחלוף.. עד הפעם הבאה. נשים. אל תנסה להבין.
6. כאב של הורדת שיער – עוד משהו שגברים אף פעם לא יבינו. איך אנחנו עוברות שעות רבות מחיינו במריטת שיער באזורים אינטימיים יותר ואינטימיים פחות, באמצעי עינוי שונים כגון שעווה, מכונה, ואפילציה.. איך אנחנו עוברות את זה????האמת, גם לנו אין מושג. אולי כי התרגלנו שזה מצב נתון. יש שערות- צריך להפטר מהן. כל האמצעים כשרים. ואנחנו עושות.כי זה מה יש ואלה החיים. לפחות תעריכו! רובנו לא נולדנו חלקות.
7. היכולת להתעסק ב20 דברים במקביל – חלוקת קשב. משהו שיש לרוב הנשים. גברים לרוב מסוגלים לעשות רק פעולה אחת בזמן נתון. בודדים מהם מסוגלים לבצע 2 פעולות במקביל. זו אחת הסיבות שלפעמים אנחנו צריכות לתת להם רשימת הוראות כשאנחנו משאירות אותם עם הילדים , אחרת יש סיכוי שלא הכל יקרה כמו שצריך.
8. היכולת לנהל חפירות מעמיקות על שטויות – דבר אחד שנשים מצוינות בו. וכל מילה נוספת מיותרת. הבנתם לפי הפוסט הזה כבר למה התכוונתי ..
9. האמוציונליות שלנו - למה אנחנו לוקחות ללב כל דבר שאתם אומרים? למה אנחנו נעלבות? למה כשכעסת עליה היא מיד לקחה את זה למקום של "אתה לא אוהב אותי?" וגם התכוונה לזה.. מה , היא חיה בסרט??? לפעמים כן.
10. למה כשאנחנו כועסות עליהם אנחנו לא רוצות לעשות סקס ולהתפייס- כי ככה. זה לא עובד בצורה כזו. אנחנו צריכות קודם כל להרגע, אחרי כן שתתחנפו, שתתנצלו, שתגידו שאתם אוהבים אותנו, תחזרו, ורק אז… אולי החשק שלנו יתחיל לחזור..ניסיון להתפייס בסקס בלי כל הכאב ראש שלפני – עלול להסתיים באישה כועסת ונעלבת עוד יותר, במיוחד אם היא לפני מחזור.